גרעין קשה לפיצוח

   הגרעין נמצא במרכז. הוא שם מההתחלה והוא זה שישאר שם אחרי שהכל יגמר. לא יודעים איך לאכול אותו. יודעים לטפח אותו כשזקוקים לו, מקבלים אותו בהבנה כי מבינים שאי אפשר בלעדיו אך בכל זאת, הוא יותר מפריע מאשר מועיל. בשנים האחרונות, ישנו ניסיון לעקוף את דרך הטבע ולהעלים את הגרעין באמצעות כל מיני אמצעים מלאכותיים. הכסף מתחיל לדבר, והגרעין מפריע. נסיונות אלה נועדו לכישלון. הגרעין חזק מידי, קשה מידי. בגרעין למעשה נמצא ה-D.N.A של התא, של הפרי – של הקבוצה.

    "גוש ד'" הוא הגרעין הקשה של אוהדי קבוצת הכדורסל של מכבי ראשל"צ. הארגון נקרא על שם היציע הפינתי והנידח שאכלס את האוהדים השרופים באולם הישן בשכונת גן-נחום, ומאז דבק בו השם בכל מקום. האוהדים משקיעים את מיטב זמנם, כספם וגרונותיהם למען קבוצה חסרת יומרות, שמלבד אותו גוש ד' ועוד כמה יחידי סגולה – לא ממש מעניינת מישהו. בעונה הקרובה ימלאו להקמת הארגון 10 שנים. מדי הקבוצה החליפו צבעם מצהוב לכתום, עשרות שחקנים עברו בקבוצה, ואלו שהיו טובים והתחברו למערכת הזו, עזבו כלעומת שבאו. המשכיות אין. גוש ד' נשאר.

    למרבה האירוניה, העונה בה הוקם הארגון (2001/2002) היתה הגרועה בתולדות המועדון מאז עלה לליגה הבכירה. הקבוצה הרבתה להפסיד, ובסיום אותה עונה ירדה לליגה השניה. למזלה הרב, ראש העין לא יכלה להעמיד את תקציב המינימום הנדרש, וראשל"צ תפסה את מקומה. בעונות שלאחר מכן ידעה הקבוצה עליות ומורדות, וכך גם גוש ד'. בעוד במשחקים חשובים גרעין האוהדים המעודדים יכול להגיע לכמויות יפות (למשחק הפלייאוף בשנה שעברה נגד בני השרון הגיעו 150 כתומים להרצליה), הכמות הממוצעת של יושבי הגוש במשחק, לא עולה על 50, ואני נדיב. מדוע אני כה נדיב? גילוי נאות -  אני חבר בגוש ד'. "יש 50 אנשים בכל העולם הזה שמכבי ראשל"צ אצלם ב-DNA, והכוונה היא לא רק לגוש ד'", אומר יו"ר חוג האוהדים, אבי. "זה כולל אוהדים ותיקים, הנהלה, אנשי משק – בכל העולם הזה יש רק 50 שממשיכים את הגחלת". 

לא בא לכם לקרוא את הכתבה? התמונה הזו מספרת את כל הסיפור.

   כפי שניתן לשער, הפנאטיות הזו, סביב קבוצה כה קטנה, זוכה לשלל גיחוכים מהסביבה. כל אחד מנסה לנתח בדרכו את הנסיבות שהובילו חבורה של צעירים, שרובם נמצאים בשנות ה-20 של חייהם, להתאגד דווקא סביב מכבי ראשל"צ. "אתם מחפשים ריגוש", אומר אחד. "אתם מרגישים צורך להקדיש את עצמכם למטרה מסויימת", אומר אחר. "אתה ילד בן 25 שעוד לא התבגר", אומרת אמא שלי. אבל התשובות אינן חד משמעיות. האחד הגיע בילדותו לאולם, חזה בהטבעה אחורית של אנדריי ספנסר, והתאהב. השני הגיע בדיוק בעונה בה העפילה הקבוצה לפיינל פור, ומאז הוא מחכה לשחזור אותו הישג, שמגיע בצורה רנדומלית אחת לכמה שנים. השלישי? כבר לא מגיע. טרמפיסט. "גוש ד' זה אנשים שהלכו נגד הזרם ובחרו בקבוצה מצ'וקמקת", מסכם שי פוקסיניאנו, הפנים המוכרות ביותר של גוש ד'.

    אך לפנאטיות הזו יש גם צד שני. ההתמסרות, שגורמת לאוהדים לנדוד אחר הקבוצה לכל מקום בארץ, היא גם זו שהופכת אותם לאדם אחר במהלך המשחק. את רועי אני מכיר מכיתה א'. הוא טבעוני מטעמי מצפון, ופעם אף טיפס מעל גדר של עסק פרטי על מנת לחלץ חתולה שנתקעה. הביטוי "לא יכול לפגוע בזבוב", מעולם לא היה כה רלוונטי. במשחקים? הוא גורם לשפם של סטלין להראות כחוט דנטאלי. "אני לא יודע למה זה קורה", הוא אומר. "לפעמים אני מסתכל אחורה וחושב לעצמי: 'איך צרחתי ככה על שופט או שחקן יריב', וזה נראה לא מובן. הייתי רוצה שזה לא יקרה, אבל אתה לא שולט בזה". שי: "יש כל כך הרבה אמוציות, אי אפשר לשפוט אוהד ספורט במהלך המשחק. אחרי המשחק אנחנו מסתדרים עם כולם".

     אילן, אוהד ותיק שבשנים האחרונות מתגורר בכלל בב"ש, ממש לא מסכים. "אני לא מקבל את זה שהתפרצות של קללות זה לגיטימי, אפילו לא כטראש טוק. נכון, זה עבד עם לי ניילון (שחקנה של בני השרון, שזכה ל"טיפול" מהאוהדים במהלך סדרת הפלייאוף נגד ראשל"צ ולא היה במיטבו), אני לא אומר שאין לזה אפקט, אבל זה פוגע בנו". לטענת אילן, הדבר מקשה על הגוש, היחסית מצומצם ממילא, לגדול. "אני יכול להגיד לך שהגיעו אלי אוהדים, הן ילדים והן מבוגרים, שאמרו שהם לא רוצים להצטרף לגוש בגלל הקללות. אני חושב שהעשיה של ראשי הגוש היא עצומה ומדהימה, וכל-כך חבל שבשביל כמה קללות, התרומה שלהם תינזק". אבי מגיב בביטול. "אני אישית לא רואה מה הבעיה עם שימוש במילים בשביל להוציא שחקן מאיזון. ההתעסקות במה שכל אוהד אומר חרגה מפרופורציות". עם זאת, אבי טוען שמידי פעם צריך גם לרסן. "כיו"ר חוג האוהדים אני מייצג משהו. אנשים מסתכלים עלי, גם אלה שלא מהגוש. מהסיבה הזו, יש דברים מסויימים שאני לא אגיד".

-איפה עובר הגבול?

    "אני למשל לא אעשה שימוש בשואה או במילה "נאצי", במהלך המשחק. אישית אני לא חושב שיפול העולם אם תיאמר המילה "נאצי", אבל אולי זה בגלל שעם השנים נהייתי יותר ציני כבנאדם בלי קשר למשחק. בכל מקרה, זה לא שווה שבנאדם שלא מבין את הציניות ואת ההומור שלי ייפגע". שי מסכם: "בספורט, כשמתחיל המשחק, כל  אוהד צבוע. ברגע שאתה משולהב אתה מאבד את המשנה שלך".

-ומה עם מכבי ת"א?

      בשלב זה, שניהם מחייכים חיוכים ציניים של אי נוחות. אבי:"נמאס לי כבר ששואלים אותי על זה". ניתן להבין אותם. במשך שנים הם נותנים את כל כולם לקבוצה, והפעמים הבודדות, בהן התקשורת מביעה עניין כלשהו בקהל של ראשל"צ, היא בהתנגשויות עם מכבי ת"א. במהלך השנה החולפת, הוחלט להעניק ליו"ר מכבי ת"א, שמעון מזרחי, את פרס ישראל. בעיתון אוהדים שמחלק ארגון האוהדים במשחקים (ויוצא לאור על חשבונו), נכתב טור כנגד הענקת הפרס לשמען מזרחי. שבוע לאחר מכן, אסרה ההנהלה על האוהדים לחלק את העיתונים בתחומי המגרש. לאוהדים אין ספק שזה מגיע מכיוון מכבי ת"א. "שמעון, עם כל הכח שיש לו עושה הכל בשביל הקבוצה שלו", אומר שי. "לדעתי הדברים שהוא עושה לא לגיטימיים אבל אפשר להתווכח על זה. גם לנו יש את האופציה והזכות למחות, אבל זה לא מתאים לו. באים מאה "פישרים", כותבים עליו באיזה פנזין, וגם את זה הוא רוצה לקחת מאיתנו".

חברי גוש ד' מניפים שלטים נגד מכבי ת"א.

     

    לפני כשנתיים התפוצצה פרשת "בנק פנאן". כשהגיעה מכבי ת"א לראשל"צ, חיכתה לה קבלת פנים מיוחדת. אוהדי ראשל"צ, הניפו שלטים בגנות מכבי ת"א וקראו להעמידה לדין. ראשי מכבי ת"א כעסו ודרשו מהנהלת ראשל"צ שהשלטים יוסרו. להפתעתם של האוהדים, ההנהלה אכן ביקשה מהם להוריד את השלטים. "אנחנו מאד מעריכים את הקהל, אבל יש גבול גם לביקורת", מתייחס לנושא חבר ההנהלה גלעד זיו. "לדעתי השלטים עשו שימוש ציני במוות של בנאדם (מוני פנאן), וזה לא היה לעניין".

-אבל לא הושמעו השמצות כנגד פנאן, קראו להעמיד לדין את מכבי ת"א. אתה לא חושב שזו היתה מחאה לגיטימית?

     תראה, פנה אלינו משקיף המשחק ואיים עלינו בקנסות. מדובר בחבר'ה צעירים שמטבע הדברים דעותיהם קיצוניות, ואני מבין את זה, אני גם הייתי אוהד צעיר ומשולהב פעם. אבל הקהל צריך להבין שבחלק מהמקרים הביקורת שלו נתפסת כמייצגת אותנו (ההנהלה)".

    כששאלתי את אבי ושי על היחסים בין האוהדים להנהלה, הם ענו בקצרה מבלי לפתוח את הנושא יותר מידי. "יש שיתוף פעולה בינינו לבין ההנהלה. היחסים טובים". אילן לעומת זאת, לא חוסך בביקורת. "ההנהלה עושה מעט מאד בשביל ליצור הזדהות עם הקבוצה, הם מצפים מאיתנו לגייס עוד אוהדים. זה התפקיד שלנו? זה התפקיד שלהם!". גם על מקרה הפנזין יש לאילן מה להגיד. "לדעתי התגובה של ההנהלה, היתה לא נכונה. הם לא הגיבו מבחינה מילולית, לא כתבו לנו טור תגובה על גבי העיתון ואמרו מה דעתם, אלא עשו לנו פרינציפ. הם שירתו את האינטרסים של מכבי ת"א ולא של ראשל"צ".

-אמרו שיש בטור מקום לדיבה.

     "לא היה שם שום מקום לדיבה. אלו דברים שפורסמו בכל אמצעי התקשורת. לא היה שם שום דבר חדש". לטענת אילן, ההנהלה מראה אדישות לנושא הקהל, ולא מספיק מכירה בחשיבותו. "ההנהלה לא מבינה את התפקיד שלה אל מול הקהילה. מכבי ראשל"צ מייצגת את העיר, וכדאי שיפנימו שם איזה תפקיד חשוב יש להם. בזמנו הגשתי להנהלה הצעה איך להגדיל את כמות הקהל המעודד, ואיך לשתף יותר את שאר הקהל בעידוד – עד היום לא קיבלתי תגובה".

    גלעד זיו מצידו טוען שכמות הקהל קשורה להצלחה. "יש בראשל"צ קיבוץ גלויות. ההורים שבאים מערים אחרות הם לא פטריוטים וזה משליך על הילדים". עם זאת, הוא ממהר להבהיר, שהוא מאד מרוצה מהגוש הקיים. "הייתי מאד רוצה שהגוש יגדל ויגיע למימדים של 500-700 אוהדים, אבל אני חושב שהקהל שלנו הוא בסדר גמור. גם בנושא הפנאטיות שדיברנו עליו קודם. אנשים יודעים שכשמגיעים לאירוע ספורט האמוציונאליות הזאת מתפרצת, אבל אצלינו ובכלל בכדורסל – שלא כמו בכדורגל -  אני חושב שהקהל הוא מאד איכותי".

    

   רוב אוהדי הקבוצות האחרות, יכולים לספר לפחות על רגע אחד של קתרזיס בו הרגישו שהכל השתלם. שהמטרה לשמה כילו את זמנם, כספם, חיי הזוגיות שלהם וחייהם בכלל, הצדיקה את עצמה. לא כך בגוש ד'. במקום לקבל תמורה כלשהי לתמיכתם, הם נאלצים להתקל במאבטחים צמאי אקשן, מנהלי אולמות שמערימים קשיים והכי גרוע – מקרים רבים בהם שחקני הקבוצה מראים אדישות וחוסר איכפתיות.

   לצופה מהצד כל זה נראה כמאבק מיותר וחסר חשיבות. באחד מפרקי סאות' פארק, הוצג אל גור כטוען שעל ארה"ב להכריז מלחמת חורמה נגד אנשי הדב-חזיר, שלטענתו מאיימים על העולם. כך נראים אנשי גוש ד' מבחוץ וגרוע מכך – כך הם גם מרגישים. ובכל זאת, הם יודעים שזה שווה את זה. בשביל הרגעים הקטנים. בשביל הרגע הקטן במשחק בו נראה שהכל הולך. בשביל הרגעים האלה בו כולם שרים יחד ולפתע נשמעים כאלפים. בשביל השחקנים המעטים שנותנים הכל ובאים לחגוג עם האוהדים ברגעי ההצלחה המעטים. אנחנו הגרעין הקשה של אוהדי מכבי ראשל"צ. ובקרוב גם נגיע לעיר שלכם.