הכל בשפל

לפני כמה לילות הסתנן לו למרתף זבוב מגודל ומדושן. כה גדול היה הזבוב עד כדי שמשק כנפיו גרם לרוח קרירה ודוקרת בערפו של וטאשסקי שגם כך היה טרוד ורוטן. הזבוב שעט לעבר כל מקור אור ואף ניפץ נורה או 2. כמוכן, כנפיו זמזמו מחרוזות של הפרוייקט של רביבו, משל היו ניוז פיד בפייסבוק. לא עבר זמן רב עד שאחד מחיילי צבא המרתף חבט בזבוב עם מגזין פנטהאוז. הזבוב צנח אל מותו. האמנם?

בדיוק כשחזרו שוכני המרתף לעיסוקם, נשמע צליל מוכר. מחרוזת מספר 3 בפרוייקט של רביבו. הזבוב חזר. מיד עטו עליו הגופות, השדונים והשלדים במטרה לחסלו. זה היה לינץ'. הוא נחבט, נחבל ונחתך. רגליו נקטעו, אחת מכנפיו נקרעה ועין אחת נפגעה קשה. בשארית כוחותיו מצא הזבוב האומלל מחסה בתוך חריץ קטן באחד הקירות.

ההמון הזועם לא וויתר ומיד תפסו מכל הבא ליד. סכינים, עטים, עצמות חדות – והחלו להתקיף בחמת זעם את הנקיק קטן בו הסתתר הזבוב האומלל. הכנף השניה נשרה לה החוצה. עוד עין נפלה. חלקים זעירים ושחורים שנראו כמו איברים פנימיים נשפכו החוצה. מזה כבר הוא לא ייצא.

כמה שעות אחר-כך, בזמן שערכו כמה מהעכברושים מסיבת תה, נראה כתם שחור מדדה לו על רצפת המרתף. הזבוב, באמצעות רגל בודדה, ללא כנפיים ועיניים מנוקרות, ניסה להאחז בטיפת החיים האחרונה. אט אט התאספו כל שוכני המרתף. כולם נעמדו סביב הזבוב העיקש, ובעיני כולם נצנצה דמעה. כמה  עלוב וקטן נראה לפתע אותו זבוב גאה. לפתע עצר הזבוב את צליעתו. ציוץ חרישי בקע מכיוונו. זה נשמע כמו המחרוזת ה-536 מהפרוייקט של רביבו. עברו כמה שניות והמחרוזת נקטעה. הזבוב נפח את נשמתו.

לזכר הזבוב הגיבור החלטנו במרתף לתת לכם 4 רגעים קורעי לב מתוך סדרות אהובות:

פיוצ'רמה: הכלב של פריי מחכה.

פריי הוא הדוגמא המושלמת לאידיוט החביב. הוא בור, גס, חסר מודעות ולעומת זאת, רגיש וחבר טוב. הוא יעשה הכל בשביל לעזור לך, אבל רק יגרום למצב להיות גרוע יותר. כולם סביבו בזו לו, וזו אחת הסיבות שלא טרח לחזור הביתה לאחר שהקפיא את עצמו בטעות למשך אלף שנים והתעורר במילניום הרביעי. האמת שגם בשנת 3000 לספירה, המצב לא היה הכי מושלם. בטווח של 1000 שנה, פריי לא יכול היה למצוא חבר אחד שיהיה נאמן לו בצורה אבסולוטית. חוץ מהכלב סימור.

 

Jurassic Bark  בפרק, מקבל פריי את האופציה להחזיר לחיים את סימור, אשר ננטש בגיל 3 ע"י פריי שנפל בעל כרחו לעתיד. בעיצומו של התהליך, מגלה פריי שכלבו האהוב יוחזר אליו, אך רק בגיל 15, 12 שנים לאחר שעזב. פריי הנרגש מחליט לקטוע את התהליך בטענה שסימור כבר המשיך בחייו והתרגל ככל הנראה לבעלים חדשים. "לא אשכח אותו", אמר פריי בעצב. "אך הוא בטח שכח ממני לפני זמן רב". סצינת הסיום של הפרק מראה מה עבר על סימור במשך 12 השנים. הוא עמד מחוץ לפיצריה בה עבד פריי. יום ולילה, בגשם ובשלג, בציפייה לראות שוב את חברו הטוב. ציפייה שמעולם לא התממשה.

ברייקינג באד – ג'סי מתקשר למשיבון של ג'יין.

במשך כל חייו היה ג'סי פינקמן נרקומן וסוחר סמים לא מוצלח. למעשה, המונח "לוזר" התאים לו כמו מגן אשכים לדנה אינטרשיונל. הסוחרים האחרים רימו אותו, הוריו התכחשו אליו וזרקו אותו מהבית, ובשביל לקבל מעט חום פנה לוונדי – זונה נרקומנית, אשר סיפקה לו טובות הנאה ומעט חיבה בתמורה למעט קריסטל מת'. לאט לאט, הדברים החלו להסתדר. ג'סי פגש בוולטר וויט, והחל לייצר את המת' האיכותי ביותר באיזור. הכסף החל לזרום, וג'סי מצא דירה וגם אהבה – ג'יין. 

 לראשונה בחייו היה נראה שג'סי נגס ביס הגון בהצלחה. לאחר שג'סי קיבל סכום כסף אסטרונומי בעקבות עסקת סמים מוצלחת, הוא וג'יין תכננו לטוס יחדיו לחו"ל. באותו לילה, ג'יין מתה ממנת יתר של סם, כשג'סי ישן. בבוקר הוא מצא את גופתה, ואת מייק, שנשלח לוודא שג'סי לא יגיע לכלא. ג'סי השבור נכנס לגמילה, ורכש את הבית ממנו הוריו גירשו אותו. אף סוחר סמים לא העז להתעסק איתו, וכיסיו היו מלאים מתמיד. עם זאת, כששכב בביתו הענק, הוא צלצל שוב ושוב לביתה של ג'יין, שם עדיין ענה המשיבון עם קולה. הוא חייג שוב ושוב, רק כדי לשמוע את אהובתו המתה. עד אשר נשמעה ההודעה שהמספר שונה. מאותו רגע, כבר לא נשאר לו כלום מהאשה היחידה שאי פעם אהב. 

לות'ר – אוון מדקלם את מספרו האישי.

צרה צרורה נפלה על משטרת לונדון. בחור אלמוני ומטורף, החל במסע הרג של שוטרים. בכל פעם שהשוטרים חשבו שהם מתקרבים למצוא את הרוצח – הוא הערים עליהם. המיומנות שלו היתה יוצאת דופן. עד מהרה התגלתה זהות הרוצח, אשר מצידו כלל לא ניסה להסתיר אותה. שמו אוון לינץ', חייל בצבא הוד מלכותה.

אוון אף הגדיל ושלח קלטת המפרטת את דרישותיו. אביו, אשר גם הוא היה חייל, נידון באותה עת למאסר עולם באשמת רצח, לאחר שהרג שוטר בקטטה. דרישתו של אוון היתה להמיר את גזר הדין להריגה, ואת תקופת המאסר ל-5 שנים. אם לא – ימשיך במסע ההרג. אט אט, התגלה כי אוון למעשה פועל בשליחותו של אביו, אשר התעלל באוון נפשית במשך כל חייו. כשלות'ר, גיבור הסדרה, התעמת עם אוון וסיפר לו שלאביו כלל לא איכפת אם בנו ימות במהלך מסע ההרג, אוון התפרק. כשהובא לחקירה, אמרו לו השוטרים שהם יודעים שהוא לא המח העומד מאחורי המעשים, אלא אביו. הם הציעו לו עזרה בתמורה לכך שיעיד, אך אוון, שכל חייו רק רצה לרצות את אביו, מלמל רק את מספרו האישי ואת שמו. שזה בעצם כל מה שנשאר מזהותו.

לואי – לואי ופאמלה בשדה התעופה.

לואי סי. קיי הוא אחד הקומיקאים המצחיקים בעולם כיום, אם לא המצחיק ביותר. עם זאת, ההומור שלו מגיע מהמקומות העצובים והאומללים ביותר. הסטנד אפ שלו עוסק בעיקר בבדידות וריקנות של חייו כגרוש בשנות ה-40 לחייו. גם הסדרה בה הוא מככב (בשם "לואי"), עוסקת באותם נושאים. לפעמים אפשר לעבור פרקים שלמים מבלי לצחוק, ובכל זאת להשאר מהופנטים מול המסך. הדרך של לואי לפרק מושגים כמו הומור, משפחה וגם אהבה, היא פשוט מדהימה.

במהלך הסדרה, לואי מצהיר בפני ידידתו פאמלה שהוא מאוהב בה. היא מצידה עונה לו שלצערה היא לא חשה כלפיו כלום מלבד ידידות. בסוף העונה השניה, פאמלה מודיעה ללואי שהיא טסה לצרפת עם בנה על מנת לנסות לשקם את נישואיה שקרסו. בסצנה הזו, שנמשכת 7 דקות, מתחנן לואי בפני פאמלה שפשוט תתן לו תקווה. הוא מבין שאינה אוהבת אותו, מבין שהיא מעדיפה לנסות לשקם מערכת יחסים מתה עם אדם ששיקר ופגע בה, מבין שלא יצליח לגרום לה להשאר. כל שהוא מבקש, זה לחכות לה, רק בשביל להתלות בעלה קטן של תקווה. פאמלה מצידה, צוחקת ומתחננת שישתחרר מהאובססיה הזו. לואי, שבור ומרוסק מביט בפאמלה בדרכה למטוס, וכשהיא קוראת לו לנפנף לה ("wave to me"), הוא מפרש זאת כ"חכה לי" ("wait for me"). הרצון הנואש של לואי להאחז בתקווה כלשהי, גם אם היא כמעט וריקה מתוכן, נראה פתטי ועצוב – כמו כולנו.